הפרק הקרוב יעסוק בחומרים שמצאתי ברחוב. אני הולך בחודשים האחרונים ומסתכל על דברים שאנשים משליכים. מה אנשים זורקים ולמה? זה מרתק אותי לראות מה אנשים הופכים בעיניי עצמם לפסולת. לכזו שנראית להם מיותרת ושצריכה להיזרק מביתם ולהוציא מהספייס האישי שלהם. אני נמשך לדברים ישנים. לכל מה שקשור לעץ ישן ולברזל ישן, דברים לא מעובדים. קרשים מעץ מלא, אפילו גזעי עצים שנגזמו, ברזלים חלודים, שאנשים הוציאו מתחום המחייה שלהם. אני אוהב לדמיין למה אפשר להפוך אותם, וזה מה שאני עושה בפרק הזה.
מסקרן אותי למה מישהו השליך את מה שהשליך. מה הרגע בו רהיט ישן נראה לו כגרוטאה שצריך לפנות. זה מעניין לראות עד כמה “פסולת” של מישהו אחד נראית כ”מציאה” בעיניי מישהו אחר. למרות שסוג החומר שאני מדבר עליו, לפחות בפרק הזה, זה חומר לגמרי לא מעובד, כלומר דברים מפורקים, שבורים… אפילו גולמיים.
כל שוק הפשפשים של פעם, האותנטי. האיש שצועק ברחוב “אלטע זאכן” (ביידיש “דברים ישנים”) ואוסף ים של מציאות שאנשים משליכים, ממחזר אותם והופך אותם ל”חדש-ישן” לווינטאג’ לרטרו, בכל אלה התאהבתי מחדש. וזה מעניין לראות לפי איזורים ורמה סציו-אקונומית איזה דברים מושלכים בכל מקום בארץ. פעם הייתי מסתכל עליהם, על אנשי ה”אלטע זאכן” בחמלה אפילו לגלוג. איך הם אוספים “זבל” של אנשים. היום זה נראה לי אחד הדברים הכי יפים, מסקרנים, וממלאים… האמת אני קצת מקנא בהם, כי איש “אלטע זאכן” כבר לא אהיה:)
טוב… אולי כן. כי בכל זאת מדי פעם אני אוסף דברים ישנים. מודה.
אספתי השבוע ברזל ישן וחלוד שנראה כמו חלקי מיטה של פעם ובנוסף, בלוקיישן אחר, קרשים מעץ אורן שנזרקו. בזמן שאני כותב את השורות הללו אני כבר בשלושת רבעי העבודה והפרק ברובו מצולם, אבל בגלל שאני רוצה בכל פרק להראות שלב התחלתי ואת שלב המוצר הגמור, אני נאלץ עדיין לחכות עם סיום הוידאו. מזג האויר הרטוב בימים האחרונים לא מאפשר לי לסיים… בגלל שאני כרגע עובד בחוץ ומדובר הפעם בריתוך, חיתוך ברזל, מסורים חשמליים… לא פשוט:)
אבל תוך כדי איסוף ה”פסולת” חשבתי לעצמי למה זה צריך להפוך? מה שאספתי, העץ והברזל. איך החומרים הללו יכולים להתמחזר למשהו חדש שהוא הפוך מ”פסולת? והתשובה שלי בלב הייתה ‘שולחן’. שולחן מסמל את האנטיתזה של פסולת. שולחן נועד לארח, שולחן היא סמל להכנסת אורחים. שולחן מאחד סביבו משפחה, חברים, גם אנשים זרים בבית קפה. התחוור לי שהברזל החלוד הזה, שננטש לו בגשם והעץ הישן…. אמץ עץ. כן גם אותם אפשר לאמץ, צרכים לחזור לבית אהוב בתור שולחן. לא יודע עדיין לאיזה בית? אבל נדע כשהשולחן יהיה גמור.
אני מוצא את עצמי מתחבט לא מעט ביני לבין עצמי על כל מיני מחשבות שעולות לי מה-Vlog ואני הולך לשתף את עצמי באופן יותר קבוע במחשבות של עצמי… ולכן כל אריק יצטרך להקשיב בעל כורחו לאריק אחר ולמחשבות שלו… אז גם כאן הנה ‘כמה מחשבות על שולחן’ טיזר לפרק הקרוב. לילה טוב.
